Substantive
Wurzel עבר
Genus MASKULIN
Mischkal MIKTAL
מַעֲבָר
ma'avar
passage, transition; passageway
Status absolutus
| Sg. | Pl. |
|---|---|
|
מַעֲבָר
ma'avar
|
מַעֲבָרִים
ma'avarim
|
Status constructus
| Sg. | Pl. |
|---|---|
|
מַעֲבַר־
ma'avar-
|
מַעַבְרֵי־
ma'avrei-
|
Formen mit pronominalen Suffixen
1. Person
| Sg. | Pl. |
|---|---|
|
מַעֲבָרִי
ma'avari
|
מַעֲבָרֵינוּ
ma'avareinu
|
2. Person
| mask. Sg. | fem. Sg. | mask. Pl. | fem. Pl. |
|---|---|---|---|
|
מַעֲבָרְךָ
ma'avarcha
|
מַעֲבָרֵךְ
ma'avarech
|
מַעַבְרֵיכֶם
ma'avreichem
|
מַעַבְרֵיכֶן
ma'avreichen
|
3. Person
| mask. Sg. | fem. Sg. | mask. Pl. | fem. Pl. |
|---|---|---|---|
|
מַעֲבָרוֹ
ma'avaro
|
מַעֲבָרָהּ
ma'avara(h)
|
מַעַבְרֵיהֶם
ma'avreihem
|
מַעַבְרֵיהֶן
ma'avreihen
|
Siehe auch
- noun אוּנִיבֶרְסִיטָה
- noun הַעֲבָרָה
- conjunction כַּעֲבוֹר
- adverb לְשֶׁעָבַר
- noun מַעְבּוֹרֶת
- noun מַעְבָּרָה
- noun מַעֲבָרוֹן
- noun עֲבִירָה
- noun עֲבֵירָה
- noun עָבָר
- verb לַעֲבוֹר
- verb לְעַבֵּר
- verb לְהַעֲבִיר
- verb לְהִתְעַבֵּר
- adjective עִבְרִי
- noun עֲבַרְייָן
- noun עוּבָּר
- noun תַּעֲבוּרָה