Substantive
Wurzel חלף
Genus MASKULIN
Mischkal MAKTEL
מַחְלֵף
machlef
commutator
Status absolutus
| Sg. | Pl. |
|---|---|
|
מַחְלֵף
machlef
|
מַחְלְפִים
machlefim
|
Status constructus
| Sg. | Pl. |
|---|---|
|
מַחְלֵף־
machlef-
|
מַחְלְפֵי־
machlefei-
|
Formen mit pronominalen Suffixen
1. Person
| Sg. | Pl. |
|---|---|
|
מַחְלְפִי
machlefi
|
מַחְלְפֵינוּ
machlefeinu
|
2. Person
| mask. Sg. | fem. Sg. | mask. Pl. | fem. Pl. |
|---|---|---|---|
|
מַחְלֶפְךָ
machlefcha
|
מַחְלְפֵךְ
machlefech
|
מַחְלְפֵיכֶם
machlefeichem
|
מַחְלְפֵיכֶן
machlefeichen
|
3. Person
| mask. Sg. | fem. Sg. | mask. Pl. | fem. Pl. |
|---|---|---|---|
|
מַחְלְפוֹ
machlefo
|
מַחְלְפָהּ
machlefa(h)
|
מַחְלְפֵיהֶם
machlefeihem
|
מַחְלְפֵיהֶן
machlefeihen
|
Siehe auch
- noun הַחְלָפָה
- noun חִילּוּף
- adjective חִילּוּפִי
- noun חֲלוּפָה
- adjective חֲלוּפִי
- noun חֲלִיפָה
- adverb חֵלֶף
- verb לַחֲלוֹף
- verb לְהַחֲלִיף
- verb לְהִתְחַלֵּף
- noun מֶחְלָף
- noun תַּחְלוּפָה