Noms
racine אמן
אֱמוּנָה
emuna
faith, trust, confidence
État absolu
| sing. | plur. |
|---|---|
|
אֱמוּנָה
emuna
|
אֱמוּנוֹת
emunot
|
État construit
| sing. | plur. |
|---|---|
|
אֱמוּנַת־
emunat-
|
אֱמוּנוֹת־
emunot-
|
Formes avec suffixes pronominaux
1re personne
| sing. | plur. |
|---|---|
|
אֱמוּנָתִי
emunati
|
אֱמוּנוֹתֵינוּ
emunoteinu
|
2e personne
| mas. sing. | fém. sing. | mas. plur. | fém. plur. |
|---|---|---|---|
|
אֱמוּנָתְךָ
emunatcha
|
אֱמוּנָתֵךְ
emunatech
|
אֱמוּנוֹתֵיכֶם
emunoteichem
|
אֱמוּנוֹתֵיכֶן
emunoteichen
|
3e personne
| mas. sing. | fém. sing. | mas. plur. | fém. plur. |
|---|---|---|---|
|
אֱמוּנָתוֹ
emunato
|
אֱמוּנָתָהּ
emunata(h)
|
אֱמוּנוֹתֵיהֶם
emunoteihem
|
אֱמוּנוֹתֵיהֶן
emunoteihen
|
Voir aussi
- noun אוּמָּן
- noun אוֹמָּן
- noun אוֹמָּנוּת
- noun אוּמָּנוּת
- adverb אוֹמְנָם
- noun אִימּוּן
- noun אִימּוּנִית
- noun אֵמוּן
- adjective אָמִין
- adverb אָמֵן
- verb לְהֵיאָמֵן
- verb לְאַמֵּן
- verb לְהַאֲמִין
- verb לְהִתְאַמֵּן
- noun אֲמָנָה
- noun מְאַמֵּן
- adjective נֶאֱמָן
- noun נֶאֱמָנוּת